ראש בראש – חיים כהן נגד שאול בן אדרת

ב

מסעדות שף עבורי הן הרפתקה קולינרית ואתגר תקציבי. לכן, אני משאירה אותן לארועים מיוחדים כמו יום הולדת למישהו קרוב במיוחד. בחודשיים האחרונים היו לי שני ימי הולדת מהסוג המיוחד הזה, וכך יצא, שפקדתי שתי מסעדות שף. התרנגול הכחול של שאול בן אדרת, ויפו תל אביב של חיים כהן. רק לאחת מהן אשמח לחזור. אז, מי המסעדה המנצחת שלי? כבר.


(התרנגול הכחול, צילום מתוך אתר המסעדה)

ההתחלה אצל שאול בן אדרת היתה על הפנים. המסעדה ממוקמת בקניון, מקום גרוע למחפשי חוויה הוליסטית. ואם לא די בכך, הקניון נמצא במקום שנראה כמו חצי אתר בניה. אחרי ניווט לא טריויאלי בקומות הקניון הגענו ליעד. היינו שניים, והובלנו על ידי מארחת נעימה לחלל לא גדול דרך מעבר צר שבדרך פלא הכיל גם שולחנות סועדים.
רגע לאחר שהתמקמנו היה ברור שהאקוסטיקה בעייתית במיוחד. הסועדים בשולחן לידנו, שישה במספר, חגגו בווליום גבוה שהקשה לנהל שיחה בשולחננו הצנוע. המסעדה היתה מלאה ומלצר מנומס הסביר, שאין סיכוי לעבור מקום. מהר מאוד התברר שהסועדים הקולניים מיודדים עם השף, שאול בן אדרת, שיצא מהמטבח כולו חיוכים וצ'פחות, לברך את  המבוגר שבחבורה שגם הוא חגג יום הולדת.
הצלחות שהונחו על השולחן הזכירו משהו מוכר. כן, הן נרכשו באיקאה. "התחלה לא טובה", העיר בן זוגי לסעודה, שהסטנדרטים שלו למסעדת שף כוללים כלים יותר מעודנים. לפני כן גם העיר שהחלל נטול קו עיצובי, וששורות התרנגולים מכל המינים, הצבעים והסוגים שעל המדפים לאורך הקיר הם לא בדיוק סוג של יצירת אמנות.
אבל, אז הגיעו המנות. מרק עגבניות משולב למון גראס וחלב קוקוס, סלט קיסר וסלסלת לחמים. השתתקנו. כל ביס היה תענוג צרוף. הצלחות התרוקנו בתאוה גדולה.
אנחנו אמנם אוהבים לאכול טוב, אבל לא להעמיס ולהתפקע. למודי נסיון, למנה עיקרית הזמנו מנה אחת בלבד, בתקווה שאפשר יהיה להינות אחריה מהקינוחים. לשולחן הגיעה צלחת עמוסה בתבשיל אוסובוקו טלה בציר עם עגבניה שרופה ופירה. חגיגה. כיוון שמחיר בקבוק יין נגע בשמיים, הסתפקנו בליווי של שני בקבוקי בירה. לקינוח כבר לא נותר מקום. החשבון היה סביר: 40-45 שקלים מנות ראשונות, 133 שקלים מנה עיקרית. שווה כל שקל.


(חיים כהן, צילום יחצ)

במוצאי שבת חגגתי עוד יום הולדת. הפעם היינו חמישה. התייצבנו בשעה היעודה במסעדת יפו תל אביב החדשה של השף חיים כהן, שממוקמת שלא בטובתה בבניין משרדים תל אביבי. אבל, מהר מאוד שכחנו את מה שמחוץ למסעדה. החוויה החלה ברגע שכף רגלנו דרכה במקום. העיצוב מדהים, מהחלל והמטבח הפתוח ועד לפרטים הקטנים, כמו שולחן וכסא מיוחדים, תריסי רפרפות, מנורות ושטיחי קיר. ניכר היה, שכל פריט נשקל ונבחר בקפידה. היה קשה להבטיח את המקום בהתראה של שבוע, כיאה למסעדה של שף פופולרי.
המיקום שנשמר עבורנו היה הסתעפות של כנף שיש מדלפק הבר. משהו בין לשבת על הבר לבין שולחן פרטי. הכסאות הגבוהים איפשרו תצפית על כל החלל, כולל על הטאבון הענק בכניסה שהפיק מאפים נפלאים. שתי מלצריות התייצבו לצדנו וחילקו תפריטי נייר חד פעמיים.
פתחנו עם פוקאצ'ה עמוסת שמן זית ורוזמרין. כיוון ששלושה מהמסובים הגיעו אחרי מסיבת הפתעה לכלת יום ההולדת שנערכה במסעדה אחרת בתל אביב ולא היו רעבים במיוחד, הזמינו השניים הנותרים מנות ראשונות. ניוקי ריקוטה על מצע תרד, ותמנון על שעועית ברבוניה (המלצרית הסבירה שזו שעועית מחוספסת) ובצל סגול שהגיע על שעועית שנראתה רגילה. הניוקי שהגיע במנה קצובה (סביב שש יחידות) היה יבש וקיבל ציון של לא יותר מבסדר משלושה שטעמו אותו. מצע התרד התברר כשלושה עלים וגבעול. התמנון היה עשוי כהלכה וחוסל במהירות. מחיר מנה ראשונה נע סביב 40-60 שקלים והתחושה היתה, שנפער פער גדול מידי בינו לתמורה.
למנה עיקרית הזמין אחד הזוגות (שהגיע ממסיבת ההפתעה) דג סול שהוגדר כמנה לשניים ומחירו היה בהתאם (כ-220 שקלים). הדג הגיע פרוס בגאווה על צלחת זכוכית מרהיבה, שלם כמו שהבטיחו, שוחה ברוטב לימוני. לצדו הוגשו פירה תפוחי אדמה וסלט ירקות שורש רענן. הדג היה יבש מידיי, הרוטב היה חלומי, הפירה משובח והסלט היה טעים, לא משהו מפתיע. ביסים אחרונים מהדג נותרו על הצלחת ללא דורש מבין החמישה שמסביב לשולחן.
מנה נוספת היתה פילה בקר עם ניוקי (כ-120 שקלים). מנת הפילה היתה משובחת ועשויה כהלכה. הניוקי הגיע שוב בחסכנות, חמש קוביות בדיוק, וכל אחת היתה תענוג מחודש, מלאה טעם ונמסה בפה. הפרשתי נתח מהפילה ושלוש קוביות ניוקי ליושבת לצדי, שהיתה מאלה שהגיעו ממסיבת ההפתעה והסתפקה בנישנושים. גם היא התלהבה מהטעמים.
המנה העיקרית הנוספת היתה פילה דג ים עם פסטה, גם הוא סביב 120-130 שקלים. בגיזרה הזו נכונה לסועד אכזבה רבתי. הדג ערב לחכו, אבל הוא הונח על מצע פסטה בגודל של דוגמית. כיוון שנותר רעב אחרי המנה הראשונה והעיקרית, לא התבלבל אותו סועד והזמין מנת לחם עם חמאה. הלחם היה מצויין והתלוותה אליו צלוחית חמאה משובחת. גם אני, אחרי מנה ראשונה ושני שלישים של מנה עיקרית, הסתערתי על הלחם. לא ממש נקודת זכות למסעדה.
לקינוח הוזמנו שתי מנות בלבד. סורבה תפוזי דם חוסל במהירות. הכנאפה התקדמה בעצלתיים
וגם ממנה הותרנו שאריות.
השורה התחתונה: יפו תל אביב  מקפידה על עיצוב ואוירה, אבל יקרה ביחס לגודל המנות, המנות קטנות ביחס למקובל במחוזותינו וישנם פערים באיכות המנות.
לעומתה, התרנגול הכחול לא השקיעה מי יודע מה בעיצוב (זה לא ממש מפתיע, כי מעקב אחר
שאול בן אדרת בערוץ האוכל מגלה, שצילחות זה לא הצד הכי חזק שלו), אבל האוכל היה תענוג והתחושה היתה, שהוא מצדיק כל שקל שהשארנו שם.
אז למי אשמח לחזור? לתרנגול הכחול, בתקווה שהאקוסטיקה בחלל השני של המסעדה
תחולל פלאים ותאפשר להינות גם מהחברה סביב השולחן.

5 תגובות הוסף תגובה

  1. הטועמת הגיב:

    מה שהשפים חייבים לזכור זה שהשם שלהם מביא אמנם לקוחות למסעדה, אבל מה שחשוב להצלחת העסק לא פחות, הוא להצליח להחזיר את הלקוחות שוב ושוב. חוויה של קמצנות ותפלות המנות, לאחר השקעה כספית בלתי רגילה = כישלון צרוף. יפו תל אביב בונה על כך שפראיירים לא מתים, אלא רק מתחלפים. מקווה שהבלוג שלך יציל כמה מהם…

  2. פרידה הגיב:

    6 יחידות יבשות של ניוקי ב-40-60 שקלים??? זה כמעט 10 ש"ח לניוקי בודד ולא טעים!!!

  3. מבקרת חוזרת הגיב:

    כל זאת נכון ועוד….
    בנוגע למסעדה של חיים כהן,
    אני לא מבינה איך מסעדה עם תמחור היסטרי שכזה, לאחר השקעה כה מאסיבית בעיצוב חלל המסעדה,
    מוציאה תפריטים מנייר ועוד עם לוגו מפוקסל.

  4. ronen doron הגיב:

    זמנו מקום שבוע מראש ל 5 אנשים למסיבת יום הולדת ל 2 בנותיי . שהגענו למקום ניסו להושיב אותנו בשולחן צפוף המיועד ל 4 אנשים במעבר בין פנים המסעדה למרפסת המקורה צפוף ביותר בקשנו שיחליפו לנו מקום כי לא ניתן לסעוד בשולחן כזה קטן . במשך כחצי שעה למרות הבטחות ונסיונות חובבניים שלהם לא הצליחו לארגן לנו מקום ראוי ונאלצנו לעזוב בבושת פנים שמסיבת יום ההולדת נדפקה לנו . לאחר 5 ימים חזר אליי בעל המסעדה ואפילו לא מצא לנכון להציע פיצוי על מה שחווינו אלא הפליג בשיבחה של המסעדה שלא זכינו לאכול בה .

    1. ronen doron הגיב:

      התגובה הקודמת היתה מכוונת למסעדת התרנגול הכחול של שאול בן אדרת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s