לידיעת תעשייני המזון: המחאה לא התבלבלה

ב

בנסיון נואש להגן על תעשיית המזון מהזעם הציבורי, לאחר שהתברר, שפסק זמן נמכר בחו"ל במחיר נמוך ממחירו בארץ, שיגרה היום התאחדות התעשיינים הודעה לעתונות שחוזרת על המנטרה: המחאה התבלבלה. בהודעתה מנסה ההתאחדות להסיט את אש המחאה מתעשיות המזון, שמשלמות לה דמי חבר, לממשלה, שמעלה מחירי ארנונה, מים ואנרגיה.

על הדיון בועדת הכלכלה ניתן לקרוא בלינק הבא:
http://www.themarker.com/consumer/1.1651557

התאחדות התעשיינים העמידה בחזית לא את היו"ר ולא את המנכ"ל, אלא את הכלכלן הראשי שלה, רובי גינל שאמר היום בוועדת הכלכלה שדנה ביוקר המחיה, כי "בכל פסק זמן יושבים מחירי ארנונה, מים, חשמל ודלק, עלויות ביטוח לאומי למעסיקים ועלויות שביתה למנהלים".

האמנם? לא בטוח בכלל, אם נשפוט לפי הפרסום בלילה כלכלי אמש. דב גילהר חשף, שפסק זמן 2good מיוצר במפעל בטורקיה. באותו מפעל מיוצר מוצר זהה לחלוטין, לפי עדויות בעל חנות שמוכר אותו בחיפה. בעוד שהמוצר המתחרה, פפיטה נמכר לעוברים ושבים ב-1 שקל, נמכר פסק זמן באותו מקום ב-6 שקלים. בעל המקום אמר, שהוא קונה את פפיטה ב-60 אגורות ואת פסק זמן משטראוס ב-4.5 שקלים. כלומר, שטראוס רוכשת אותו ב-60 אגורות או פחות (הנחת כמות) ומוכרת ב-4.5 שקלים. סיבוב לא רע על גב הצרכן הישראלי. בשטראוס הסבירו, שהמחיר כולל עלויות פיתוח המוצר בישראל….

לכתבת לילה כלכלי:
http://www.youtube.com/watch?v=5Z3w2jlc5rI&list=UUhd9zmXA03wX1vqG8QBvvYw&index=1&feature=plpp_video

בחזרה לדיוני ועדת הכלכלה:  "המחאה התבלבלה כי התעשייה לא יכולה להחליט בעצמה על מע"מ דיפרנציאלי למזון, על הוזלת מחירי הארנונה, החשמל, המים, הדיור, הדלק והמכוניות. על זה הממשלה, ולא פחות מכך חברי הכנסת, יודעים להחליט. אם המחאה אכן התבלבלה, ואם הממשלה לא יודעת להביא פתרונות, אנשי המחאה הם אלו שצריכים להרים את הכפפה כפי שעשו פעמים רבות בעבר" , אמר גינל. "המחאה התבלבלה כי היא לא מתמודדת בשדות הקרב הנכונים. בעוד אנחנו מרססים יתושים כמו פסק הזמן ביצת יוקר המחיה הולכת ומעמיקה ואנחנו הולכים וטובעים", הוסיף.

"המחאה התבלבלה כי היא מחבלת בלי מתכוון בפעילות העסקית בישראל- מנכ"ל שלא ינסה להגדיל את היקפי היצוא יחטא לתפקידו", הוסיפו התעשיינים. "יבוא המזון לישראל גדול מיצוא המזון מישראל ב- 150%. ללא יצוא לא תהיה בישראל תעשייה ולא יהיו מספיק מקומות תעסוקה. המחאה התבלבלה כי הניסיונות להכריח יצרנים גדולים לעבור למחירי הפסד תהרוג את היצרנים הקטנים ותפחית את התחרות".

תעשיינים יקרים, אתם ממש לא רוצים להבין את מה שאומרת לכם המחאה. המחאה לא קוראת להפסקת היצוא, מאיפה שלפתם את זה ולמה? להציג את המחאה מגוחכת? המחאה רוצה לקנות אוכל בסיסי ואפילו חטיפים במחירים הוגנים. מהו מחיר הוגן? לא יותר יקר ממחירו בחו"ל. כי מה ששטראוס עושה היום, כשהיא מוכרת אותו מוצר בארץ היצואא במחיר הנמוך ממחירו בארץ, זה היצף. את המחיר בארץ ניתן להוריד לא על ידי פגיעה ביצוא, אלא על ידי פגיעה בשכר, בבונוסים ובשאר ההטבות של הבכירים בחברה, שמככבים שנים בראש טבלת בעלי השכר הגבוה במשק.

תעשיינים יקרים, המחאה לא התבלבלה. המחאה פועלת אינטואיטיבית, ללא סדר עדיפויות שכלתני-כלכלי, וזה אולי חלק מהיופי שלה. היא לא פועלת לפי הכללים של המיגזר העסקי, או של בוגרי החוג למינהל עסקים. היא פועלת לפי מה שמצית אותה.

שטראוס היתה מזמן על הכוונת של המחאה, של ישראל יקרה לנו ומחאת הקוטג', באופן גלוי וברור. והמחאה דאגה לתזכר את ראשי החברה בהפגנות מול בתיהם, שהם טרם נענו לדרישותיה. אבל, שטראוס בחרה לנהוג כפי שנהגה, והזעם בקרב אנשי המחאה הצטבר. עד שבא הצילום של מחיר פסק הזמן בניו ג'רזי, ובמחאה החליטו שהתאפקו מספיק ושהגיע הזמן לשלוף את נשק יום הדין – חרם הצרכנים.
המחאה לא התבלבלה. היא מנסה להיות אפקטיבית היכן שהיא מעריכה שיש לה כח. היא ניסתה ללכת לכיוון אחר – מחיר החשמל – ולא ממש היתה אפקטיבית. לכן, בינתיים היא נשארת בחרם צרכנים על תנובה ושטראוס, מדירה רגליה בשקט מהרשתות הגדולות, שופרסל ורבוע כחול ומסבירה לכל גולש פייסבוק תועה שהגיע לאחת הרשתות, שהיא מזמן הפסיקה לקנות בהן.
האינטואיציה הבריאה הביאה למחאה כמה הישגים. הם אמנם נראית קטנים לחלק מאיתנו, כי מהו עושק של שני שקלים בפסק זמן, או בגבינה צהובה פרוסה וארוזה, לעומת הארנונה ומחירי האנרגיה? אבל זו רק ההתחלה.

4 תגובות הוסף תגובה

  1. מבקרת חוזרת הגיב:

    LIKE.

  2. אריאל הגיב:

    יוקר המחיה זה מושג כל כך מופשט אבל אתמול הצלחתי לרגע לשים עליו יד. בסופר ליד הבית, במגה, קניתי לפני שבוע "אדממה". שקית קטנה של פולי סויה. לנישנוש. השקית עלתה לי משהו כמו 24 שקלים. אמרתי לעצמי, השעה 8 בערב, כולה לאכול אדממה מול הטלויזיה, מה זה 24 שקלים? קניתי. לפני יומיים, הייתי ברמי לוי. אותה שקית בדיוק ב- 8 ש"ח. שליש מחיר!! ישבנו בבית והשתגענו. איך זה יכול להיות? כאילו קצת יותר יקר אבל פי 3? למה? על מה? עכשיו זה לא הכמה שקלים למוצר. זאת ההבנה שרמי לוי כנראה לא פרייאר וכשהוא מוכר ב- 8 ש"ח הוא גם מרוויח. מה שמוביל למסקנה שבמגה פשוט הרשו לעצמם להפקיע מחיר. לגבות 300% יותר מרווח נורמלי.ואנחנו הפרייארים קונים בלי לחשוב לרגע. וזו הבעיה. העיקר הישראלים חושבים שהם לא פרייארים. זו הפכה פשוט למגפה. בשופרסל דיל, במגה. פשוט חגיגת מחירים. על המדף במקרה (או לא) יש רק מוצר אחד או שניים של מונופול כזה או אחר. תבחר – סנפרוסט או מוצר נחות של הסופר במחיר חצי מופקע, טבעול או שוב מוצר נחות בחצי מחיר מופקע. ממש "מבחר". אז מה הפתרון? אצלנו בבית החלטתנו לעשות מאמץ קטן, לטובת הכיס הפרטי וכדי לעשות מצידנו את חלקנו לחזור להיות מדינה שפוייה. אם חייבים לקנות ליד הבית "על הדרך" אז רק בדראג סטור או מכולת שכונתית. זה אותו מחיר כמו "מגה בעיר" או "שופרסל שלי" ולפחות דאגנו שמהכסף שלנו למשפחה של בעל מכולת יהיה כסף לגמור את החודש, ולא שיהיה עוד כסף לאיזה טייקונית או טייקון לקנות עוד סטייק במסעדת יוקרה על חשבוננו. גם כן, אלה, יש להם בטן אחת, כמה סטייקים אפשר לאכול? למה לגזול כל כך הרבה מכל כך הרבה משפחות? איפה המעט סולידריות? אנחנו מקפידים לקנות בשווקים ירקות ופירות. פתאום גילינו למשל שיש עוד סוגים שלא רואים בסופר. ידעתם למשל שמלפפוני בלאדי טעימים חבל"ז ומצוייינים לשימורים? שיש שעועית רחבה עם טעם נפלא? ובעניין שטראוס, תנובה ושאר החזירות, כשאנחנו הולכים עכשיו לרמי לוי במקום לשופרסל או מגה (באיזור שלנו כרגע אין עדיין מתחרים נוספים), מחפשים את היצרנים הקטנים. מתעקשים לקנות רק חלב או גבינות טרה. כך למשל, הכי כיף (ובדרך כלל גם יותר זול) לקנות למשל ירקות קפואים של פרי גליל במקום סנפרוסט. בכל ביס אתה מרגיש שעזרת לעוד משפחה של אנשים קשיי יום להתקיים ויש ערך מוסף לקנייה. וכשרצו לסגור את המפעל של השימורים בחצור לאחרונה, הסתכלנו בטלוויזיה בגאווה כבושה. אנחנו את המעט שלנו תרמנו לעניין.

    1. Ora Coren הגיב:

      המותג הפרטי באמת צמצם להפליא את המיגוון בשופרסל ובמגה. לפני כמה ימים קפצתי למגה בעיר להשלמות קטנות. חיפשתי שעועית לבנה, לא מצאתי. נאמר לי ש"יש מחסור". המחסור היה במותג הפרטי. במכולת ליד הבית מצאתי שעועית לבנה של סוגת בשפע. כנ"ל בשופרסל. במוצרים שמתחרים במותג הפרטי נגמרת התחרות על המדף.

  3. הטועמת הגיב:

    אריאל –
    כבר הרבה זמן בן זוגי ואני שוקלים להגיע לרמי לוי, אבל בגלל הנחת 'חבר מועדון You' במגה, קשה לנו לעשות את הצעד הזה. עכשיו שכנעת אותי סופית שאין סיבה להיאחז בציפורניים במגה. הקניה הבאה תהיה ברמי לוי. תודה.
    ולגבי המותג הפרטי של הרשתות – המבחר הסלקטיבי על המדפים הוא בלתי נסבל, ומתסכל אותי בכל פעם מחדש. זה רק מוביל, עבורי, לאנטגוניזם כפול ומכופל נגד מותג הבית של החברות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s