על קו התפר בין העולם הישן לעולם החדש

ב

החלטת השופט איתן אורנשטיין לכפות על נוחי דנקנר לאבד את אי.די.בי לטובת קבוצת אלשטיין-בן משה היא ההבהרה המשפטית הראשונה שקובעת, כי מי שגרם נזק רב למשקיעים ולכספי הציבור ישלם את המחיר בהדחתו מהחברה ששימשה אותו לביצוע אותם מהלכים, גם אם מדובר בתאגיד הכי גדול ומורכב במשק, וגם אם איש העסקים היה המקורב החביב ביותר על פוליטיקאים, כולל ראש הממשלה ועל חלק מכלי התקשורת המרכזיים.

פסיקתו של  אורנשטיין היא עוד ציון דרך חשוב על קו התפר שבין העולם הישן לחדש. היא מצטרפת להחלטת הכנסת לאשר את חוק הריכוזיות, ולהמלצות ועדת חודק שאושרו לפני כשלוש וחצי שנים, ונועדו לחולל שינוי בנורמות העסקיות. אם דנקנר יערער לבג"ץ, ובג"ץ יאשר את החלטת אורנשטיין, זו תהיה כבר קביעה לדורות .

העולם הישן הוא עולמם של המקושרים והמחוברים, של ההון חובק שלטון, ריכוזיות שפוגעת בצורה לא תחרותית במי שמעז להתחרות מולה ואף מסכנת את היציבות הפיננסית של כלל המשק ואת הדמוקרטיה. העולם הישן הוא עולמם של אילי הון שחיים בבועה משל עצמם, חלקם שיכורי כסף וכח, שבינם לשאר החברה פעור פער עצום. הוא גם עולמם של פוליטיקאים נהנתנים, שבשיאם לא התביישו לומר שפלוני אלמוני המיליונר, או המיליארדר הוא חבר שלהם ולא הבינו, שהוא חבר שלהם כל עוד הם בעמדת כח. ושאחרי שיירדו ממעמדם, במקרה הטוב הוא ישלם להם, כל פי מינהג העולם הישן, עבור חסד שעשו עמו,  ובמקרה הרע, יתעלם מהם.

דנקנר לא יצר את העולם הישן, אלא נולד לתוכו, כבן למשפחה, שהדור הקודם שלה החזיק אימפריה מסועפת של תקשורת, אנרגיה, נדל"ן והדור השלישי צירף אליה את המוסד הפיננסי המרכזי, בנק הפועלים – בטרם הושמיד כמעט כל הערך שלה. עם זאת, דנקנר הביא את הבעיות של העולם הישן לשיאים חדשים בעיקר של מיליארדי שקלים אשראי זמין ללא בטוחות  ראויות, שקיבל מהגופים המוסדיים שהסתנוורו מעצמתו והסבו נזק עצום לחוסכים מהציבור.

בהפוך על הפוך אפשר לומר, שניתן לזקוף לזכותו את הקמת הועדות שניסו לתקן את העיוותים, כמו ועדת חודק וועדת הרכוזיות. שהקיצוניות אליה הביא את התנהלות העולם הישן היתה כה בוטה – גם אם לא עבר מפורשות על חוק כתוב – עד שהרגולטורים שהחליטו לא להשתתף בחגיגה, נענו ללחצי התקשורת, שהגיעו בעיקר מכיוון העיתון TheMarker, מקבוצת "הארץ". 

ועדת חודק, שאחד העיתונים המרכזיים הספיד אותה באמצע דרכה, השלימה עבודתה והפסיקה את הנוהג לפיו גופים מוסדיים העניקו אשראי ללא בדיקות כלכליות מינימליות של המקבל. בכך הקשתה על תאגידים דוגמת אי.די.בי להמשיך לקבל אשראי זול ללא בטוחות ראויות על חשבון ציבור בעלי הפנסיות בקלות בלתי נסבלת. ועדת הרכוזיות אף הרחיקה לכת והחלה לעשות סדר יסודי יותר במשק: פירקה פירמידות, פירקה אחזקות צולבות פיננסיות וריאליות והקשתה על שחקנים חזקים במשק להשתתף במיכרזי ממשלה חדשים ובחלוקת זכיונות.

המשק והחברה נמצאים על קו התפר בין העולמות, אבל התחום האפור בו עדיין גדול. אילי הון, במיוחד מהעולם הישן, ימשיכו להניח בפני רגולטורים ופוליטיקאים מלכודות דבש. פוליטיקאים נהנתנים, חדשים וותיקים, עדיין עלולים להיכשל בקשרי הון שלטון, אף שמעכשיו הם יצניעו אותם ככל יכולתם. יובל שטייניץ כבר לא יעלה לרגל למשרדי אי.די.בי בפומבי, וראש הממשלה, בנימין נתניהו לא יאשר בקלות, שאירח את דנקנר לארוחת ערב כי הם חברים (ינואר 2010) – שניהם נועדו איתו לקראת סיום עבודתה של ועדת חודק.

לא רק הותיקים. שר האוצר, יאיר לפיד, הוא מקור לדאגה בכל הקשור לקשרי הון שלטון. לדוגמה, באחרונה שכרה כיל את שירותיו של יורם באומן מקורבו של לפיד. האם נראה במשרד האוצר ריכוך עמדות כלפי כיל בשלל הנושאים שעל הפרק – ועדת ששינסקי 2, בוררות בגין חובות עבר והמאבק על התחלת הכריה בשדה בריר? רק השבוע קיבלה כיל זמן שימוע הכפול פי שמונה (!) מכל גורם אחר שהופיע, או מתוכנן להופיע בפני ועדת ששינסקי, שפועלת תחת אחריותו של לפיד.

אין לטעות ולחשוב, שנטילת אי.די.בי מדנקנר וקריסתם של כמה אילי הון בשנה האחרונה חיסלה את בעיית ההון-שלטון. אלה רק מחלישות את התופעה, ויש להמשיך לפוגג אותה לחלוטין ולוודא, שלא תרים ראש מחדש.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s