לאכול בחושך, לראות ורוד

ב

IMG_20160529_233554.jpg-web

הילה רואה את החיים בורוד, למרות סיפור חייה, שכלל אינו ססגוני. בקול יציב שאינו נרעד לרגע היא מספרת, שבגיל 18, לאחר שנכנסה לבית חולים לטיפול שקשור לסוכרת נעורים, היא התעוורה, באשמת טיפול שגוי שניתן לה בבית החולים. היא שקעה במרה שחורה, אבל הבינה שאם לא תוציא את עצמה ממנה, היא תישאב לבור שחור אינסופי. מאז היא קמה כל בוקר אופטימית ומקווה שחייה ישתנו לטובה.
ואז, בגיל 25 נפטרה אמה מדום לב, וחודש לאחר מכן הצטרף אליה אביה, שלקה בשברון לב. עכשיו הילה צובעת את השחור של חייה בשלל צבעי הקשת, מרימה עיניה לשמש, שכבר לא יכולה יותר לסנוור אותה ומתבוננת באופטימיות לעבר העתיד, מקווה שהרפואה שנטלה ממנה את מאור עיניה, תמצא דרך להחזיר לה אותו. והיא אומרת, שהיא דוקא יכולה לראות הרבה. לכולם מסביבה מתהפכת הבטן כשהיא מדברת על הצורך לדבוק באופטימיות. יש שמוחים דמעה ומתקשים להמשיך בארוחה, שלשמה התכנסנו.
את הילה פגשנו בארוחת ערב בבלקאאוט, מסעדת חושך במתחם נא לגעת שבנמל יפו הציורי, שפרט לשף שלה, עובדיה ברובם הם לקויי ראיה, או עוורים לחלוטין. המיפגש נערך לקראת הבליינד דיי – יום המועדות לעיוורים ולקויי ראיה, החל כל שנה בתאריך ה-6.6.
לחלק מעובדי המתחם, המסעדה היא יותר ממקום עבודה ופרנסה, היא הבית. המנות נדיבות, האוכל טעים, אבל הוא לא העיקר. העיקר זו התחושה שכשאנחנו שם, אנחנו מתדלקים את האושר והאופטימיות שלהם.

וישנה גם החויה של לשבת בעלטה, לאחר שאיפסנו את הסלולרי והתיקים בתאים נעולים בכניסה ותלינו על צוארינו את המפתחות. הרעיון הוא להכיר לרגע את הקושי של העיוור וכך להבין אותו יותר. פתאום יש תחושה, שאנחנו רואים טוב יותר כשהעיניים עצומות. בשביל מה להחזיק אותן פקוחות? ממילא העלטה מוחלטת. השיחה שמתפתחת מסביב לשולחן הופכת לארוע המרכזי של הערב. מידי פעם נשמע צלצול פעמונים עדין מהצמיד שעל ידי המלצרים, שמכריז שהמלצר בדרך אלינו.

א' שישבה מולי ניסתה למזוג לעצמה כוס מים מקנקן שחיכה בצד, והפכה את השולחן לאגם הברבורים. אפשר לאכול עם הידיים, או להשתמש בפתרון הנוח המשולב של מזלג ביד ימין וקצות אצבעות היד השמאלית. ממילא מקבלים בסוף מטליות לחות.

מי הזמין סביצ'ה מוסר וברוסקטת שום? מי פילה בורי על חציל קלוי ולבנה? את ההזמנה מהתפריט מלאנו בכניסה, באור. בהגשה,אין הנחות למלצרים, ואלה יודעים לזהות כל מנה ולהעביר אותה למזמין. למנוע תקלות – לא תפגשו שם מנות חמות מידיי ונוזליות כמו מרק, והקפה היחיד שניתן לקבל הוא בניחוח שמתלווה לקרם ברולה עם פולי קפה ערביקה.

המקום פתוח לארועים. עיתון הארץ עורך בו בשבוע שעבר את כנס הכלכלה השיתופית זו השנה השלישית. אפשר לסגור אותו לבר מצוה, או כל ארוע אחר. כי, זו לא עוד מסעדה השוכנת בנמל יפו.  זו מסעדה עם חויה מרגשת, מעצימה ויחודית. .

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s