למה המדינה מחמיצה את דור העתיד של התעשיה הישראלית?

ב
סטודיו ליצור תיקים וצעיפים, Urban Textiles. קרדיט צילום: איה וינד
סטודיו ליצור תיקים וצעיפים, Urban Textiles. קרדיט צילום: איה וינד

היצוא היורד הוא האיום העיקרי על צמיחת המשק, אולם הממשלה מחפשת את הפתרון מתחת לפנס – בעוד שהוא נמצא בכל מקום אחר. אם תתבונן סביבה תגלה, כי בארץ קם בשנים האחרונות דור חדש וצעיר של תעשיינים עם להט יצירה, ומה שמפתיע לא פחות, הוא מפתח את עסקיו ללא סיוע ממשלתי.

התעשיינים החדשים יודעים להקים עסק, לבנות לו אתר אינטרנט, למכור בארץ ואפילו לייצא – הכל אינטואיטיבית. מה שהם לא יודעים, זה איך לעבור מהשלב של מיקרו מפעלים למפעלים קטנים ומשם להמשיך את הצמיחה.

הרשות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה לא ממש רלבנטית עבורם, ורובם כלל לא פונה אליה. מקרה אחד אליו נחשפתי, של פניה לתכנית מעוף של הרשות בתל אביב, היה כשלון מהדהד.

דור העתיד של התעשיה שקוף מבחינת המדינה, כי אין מי שמייצג אותו. התאחדות המלאכה אמורה היתה לעשות זאת, אולם זה גוף חלש, וגם לא הכי רלוונטי מבחינת כלי הסיוע שלו.

הבעיה של המדינה, שנוח לה לעבוד מול התאחדות התעשיינים, אבל זו מקדמת במוצהר את האינטרסים של המפעלים הגדולים יותר. כך המדינה מחמיצה דור שלם של תעשיינים, שנשארים קטנים, או נסגרים.

לו היתה המדינה פותחת מסלול יעודי למיקרו תעשיינים, בונה להם מסלולי מס, מימון ופיתוח עסקי אטרקטיבים ורלוונטים יותר, ומצמידה להם חונכים שמכירים את זירת המסחר המקוונת על בוריה – בעלות קטנה יחסית היא היתה עושה צעד משמעותי לבניית דור העתיד של התעשיה הישראלית, ומחזירה את היצוא והצמיחה למשק.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s