הרעיון: מיחזור תכנית יוזמה של ההייטק לקידום סטארט אפים יצרניים

ב

 תכנית יוזמה הצמיחה את ההייטק בשנות ה-90 תוך ששילבה השקעה ממשלתית ופרטית. תכנית דומה לתעשיה יצרנית צעירה תוכל לשנות את פני התעשיה, התעסוקה והצמיחה במשק לטווח ארוך. במשק כ-13 אלף מפעלים קטנים שרובם לא נהנה מסיוע ממשלתי בגלל קריטריונים שנועדו לסייע למפעלים גדולים יותר. איך זה קרה? מי שדן עם הממשלה על הקריטריונים היו אנשי התאחדות התעשיינים, שאינה מייצגת יצרנים קטנים מאוד.

קוראים להם מיקרו תעשיינים, הם בעלי חברות קטנות שמעסיקות לפעמים עובד אחד, או שניים, הם "נולדו" יצואנים, שמשווקים מוצריהם ברחבי העולם וכל זה מבלי שקיבלו תמיכה ממשלתית. לא מנספחים מסחריים, או ממכון היצוא, או מכלי סיוע אחרים של הממשלה שפתוחים לתעשיות גדולות יותר.

המיקרו תעשיות הן הבסיס הרחב של התעשיה. הן הסטארט אפים החדשים, אבל של התעשיה היצרנית, וכפי שאמר תעשיין בכיר ל-TheMarker, אם רק 5% מהן יהפכו גדולות, ישתנו פני התעשיה הישראלית.

מבחינת הממשלה, הן היו עד ממש לאחרונה, שקופות לחלוטין. ההכרה הראשונה במעמדן ניתנה באחרונה, כשהוזמנו להשתתף לצד התאחדות התעשיינים בדיונים על עתיד התעשיה בצוות שהקים שר האוצר, משה כחלון, בראשות מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד. גם שר הכלכלה והתעשיה החדש יחסית, אלי כהן כבר הכיר בחשיבותן וצפוי לדון ביצירת מסלולי סיוע ממוקדים עבורן.

לא ברור בדיוק כמה חברות כאלה יש במשק, כיוון שהו נופלות בין הכסאות של התאחדות התעשיינים והמטה לקידום עסקים קטנים במשרד הכלכלה והתעשיה. הן מיוצגות על ידי התאחדות המלאכה והתעשיה, המייצגת גם תעשיות גדולות יותר (תעשיות המעסיקות עד 20 עובדים), אולם זו החלה רק בחודשים האחרונים להפגין פעילות לקידום האינטרסים של חבריה מול הממשלה.

בתאחדות המלאכה והתעשיה רשומים כ-13 אלף מפעלים קטנים (המעסיקים 1-20 עובדים), המהווים 83% מכלל מפעלי התעשיה במשק. הם מעסיקים כ-63 אלף עובדים המהווים 17% מהמועסקים בתעשיה, והפדיון הכולל שלהם הוא כ-37 מיליארד שקל, כ-8.3% מהפדיון בתעשיה. אלה נתוני ההתאחדות, אולם סביר שישנם מפעלים קטנים רבים נוספים, שאינם רשומים כחברי ההתאחדות.

הסטארט אפים של התעשיה היצרנית ראויים לאותה תמיכה ממשלתית שקיבלו הסטארט אפים של ההיי טק בתחילת שנות ה-90. אז גובשה תכנית יוזמה, שנחשבת לתכנית שחוללה את הצמיחה המהירה והמקיפה של תעשיית ההיי טק הישראלית והזניקה אותה למעמדה הנוכחי. אלמלא אותה תכנית, ספק אם היו קמות כאן קרנות הון סיכון פרטיות באותה מהירות ובהיקפי גיוס הון גדולים.

תכנית יוזמה הוקמה ב-1993 על ידי שר האוצר, בייגה שוחט והמדען הראשי במשרד התעשיה, יגאל ארליך, שגם ניהל אותה. היא כללה השקעה ממשלתית בעשר קרנות הון סיכון פרטיות-ממשלתיות בסכום של 100 מליון דולר, כשהממשלה מאפשרת לשותפים הפרטיים לרכוש את חלקה בתנאים נוחים. ההשקעה הממשלתית אותתה על הכדאיות והשותפות בסיכון שבהשקעה. כל קרן הורכבה גם ממשקיעים ישראלים שעבורם היתה זו אפשרות ללמוד את התחום, חברת הון סיכון זרה ובנק או חברת אחזקות ישראלית. חלק מהכספים הושקעו בחממות לחברות הצעירות. ב-1998 נגמר הכסף בתכנית הממשלתית, אולם אז כבר היו במשק קרנות הון סיכון שהמשיכו לגייס הון ולהשקיע. תכנית החממות של המדען הראשי ממשיכה מאז לתמוך בחברות בראשית דרכן במסגרת תקציב המדען הראשי (כיום רשות החדשנות).

זה בדיוק מה שיש לייעד למיקרו תעשיות יצרניות. להקדיש כסף ממשלתי שיתועל להקמת חממות יעודיות וקרנות השקעה בהן עם משקיעים פרטיים, שיידעו לייעץ להן כיצד לצמוח.

אם נסתכל לרגע על מפת המימון במשק, אנחנו עדים בשנים האחרונות להסטת מימון בנקים מחברות ענק שהתבררו כהשקעה בסיכון גבוה, שגררה הפסדים של מיליארדי שקלים, לחברות קטנות ומשקי בית. כך גם המדינה, צריכה להפנות תשומת לב גדולה יותר לתעשיות קטנות, שם תמצא ניצני צמיחה חדשים, שיוכלו למשוך קדימה את המשק. לא מעט תעשיות ותיקות הפכו גלובליות ומשקיעות מעבר לים, לא בישראל, מה שמאט את צמיחת התעשיה בארץ.

לכן, לצד המשך התמיכה בתעשיות גדולות, ראוי שהממשלה תתמקד בפיתוח כלי סיוע יחודיים לתעשיות הקטנות. תעשיינים אלה יכולים לשמש מנוע צמיחה משמעותי לתעשיה, אם יתחילו לקבל תמיכה ממשלתית ממוקדת לצרכיהם.

בסוף השבוע נועד כהן עם ראשי התאחדות המלאכה והתעשיה וכמה מיקרו תעשיינים ודן איתם ביצירת קטגוריה חדשה בתכניות הסיוע הממשלתיות ל"מיקרו תעשיה".

אותם מיקרו תעשיינים אינם נהנים מסיוע שמקבלות תעשיות גדולות, בין השאר בשל הגדרות טכניות בחוק, כמו מהו "מפעל" הזכאי להטבות, או קריטריונים של גודל ומחזור. האפליה נוצרה, כיוון שלאורך עשרות שנים יוצגה התעשיה מול הממשלה על ידי התאחדות התעשיינים, המייצגת מפעלים המעסיקים מעל 20 עובדים. פעילות התאחדות המלאכה והתעשיה, המייצגת תעשיות קטנות יותר, לא הורגשה מול הממשלה, עד לאחרונה.

מלווה בצוות מקצועי וביו"ר הסוכנות לעסקים קטנים רן קיוויתי, ביקר כהן במפעל העיבוד שבבי י.מנס, המעסיק 14 עובדים ומייצר חלקי מטוסים ולוויינים לתעשיות הבטחוניות וחלקי תותבות מטיטניום.

"עסקים קטנים אינם מקבלים הלוואות לטווח ארוך לרכישת ציוד מתקדם, אינם זוכים להטבות מס של יצואנים ולא נהנים מחוק השקעות הון", אמר יעקב מנס בעל המפעל..

בהמשך ביקר כהן במפעל הרהיטים "בוקאי" המייצר כבר קרוב לארבעים שנים רהיטי יוקרה ליחידים ולמוסדות. מבעל המפעל, יוסי אלקובי, המכהן גם כנשיא התאחדות המלאכה והתעשיה, שמע כהן על קשיי הבירוקרטיה, ודרישות הרגולציה המחמירות ממפעלים קטנים, כמו גם המחסור החמור במבני ואזורי תעשיה קטנים, המתאימים לעסקים יצרניים קטנים.

כהן אמר, כי לו המפעלים הקטנים היו מקבלים יותר סיוע והיו שוכרים ולו עובד אחד נוסף, המשק הישראלי כולו היה יוצא נשכר מכך. לדבריו, "יש להקצות קרקע מדינה למבני תעשיה זעירה וקטנה". אזורי התעשיה הרגילים המשכירים לתעשיינים שטחים גדולים אינם מתאימים למפעלים הקטנים ולדבריו, גם בתחום זה יש לעשות התאמות למגזר המפעלים הזעירים והקטנים.

כהן אמר גם, כי יבחן כיצד לסייע למפעלים הקטנים לקבל הכרה כ"יצואני משנה" ובעקבותיה גם הטבות מס של יצואנים. לדבריו, "עשינו רבות למען המגזר העסקי בכלל והעסקים הקטנים בפרט, כולל הורדת מס החברות, רפורמה בסליקה, הפחתת מכסים והקלות בתקינה, ואני בטוח כי שתוף פעולה בין משרד הכלכלה לראשי מגזר העסקים הקטנים ימשך במטרה למצוא פתרונות טובים להעלאת הפריון ולחיזוק התעשיה הקטנה בישראל".

בין השאר ציינו המיקרו תעשיינים, כי חסרים להם שטחי תעשיה מותאמים לתעשיה קטנה במיוחד, לצד הצורך בשימור איזורי תעשיה קטנים בתוך ערים, מחסור ביועצים בנושאי חדשנות, מסחר מקוון ושווקים בינלאומיים, וכח עבודה מקצועי כנגרים ותופרים, שהמערכות הממוסדות הפסיקו להכשיר.

בקשותיהם כוללות ביטול תנאי סף של גודל (מספר עובדים), מחזור ומיקום גאוגרפי בחוק עידוד השקעות הון וקרנות סיוע ומימון. להגדלת פריון הם מבקשים הכרה בפחת מואץ על ציוד, מימון התחדשות טכנולוגית והקלה בקבלת מענקי מחקר ופיתוח. הקלות במס חברות, רישוי ומכס. פתיחת מיכרזים יעודיים ליצרנים קטנים. הטבות בגין שימוש בחומרי גלם מקומיים ויצרנים מקומיים. התאמת שטחי תעשיה למפעלים קטנים. שיפוץ וטיפוח איזורי תעשיה בתוך הערים ובפרברים. הוזלת ארנונה ליצרנים קטנים. הכשרת כח אדם מקצועי, בין השאר במכללות טכנולוגיות כהנדסאי תעשיית העץ, וטכנאי דפוס. פתיחת תכניות יעודיות בסוכנות לעסקים קטנים עבור מיקרו תעשיינים. התאמת מכון היצוא בהיבטים של מימון, יועצים, חשיפה לשווקים והשתתפות בתערוכות עבור מיקרו תעשיינים.

גילוי נאות – בתי, לי קורן, היא תעשיינית ויצואנית  קטנה.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s